תאונת עבודה שלא במקום העבודה
חוק הביטוח הלאומי, פרק ה' סימן ב סעיף 79 מגדיר "תאונת עבודה": תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במישלח ידו.
בעב"ל 9341-06-11 נקבע כי פציעתה של גב' הלה לילי ("המבוטחת")במהלך ניסיון שוד לאחר שעות העבודה תוכר כתאונת עבודה. פרטי עובדות: המבוטחת עבדה כסמנכ"ל מערכות מידע בחברת אופיס דיפו בע"מ בבני ברק. במהלך שוד לאחר שעות העבודה התנגדה הנ"ל, לחטיפת תיקה שהיו בו טלפון נייד שבו היו מאוחסנות "סיסמאות" של המשרד ומפתחות המשרד. עקב התנגדותה זאת, נפלה המבוטחת ונחבלה בכתף. לאחר דחיית המוסד לביטוח לאומי, ובית הדין האזורי לעבודה את בקשתה להכרה בזאת כתאונת עבודה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע שפגיעת מבוטח עקב שוד עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה אם יוכיח שהיה קשר סיבתי מנקודת מבטו של המבוטח שיוכיח שנפגע עקב עבודתו ובנסיבות הנ"ל המבוטחת נחבלה עקב כוונתה לשמור על מערכות המחשב ואבטחת המידע שעליהן הייתה אחראית מתוקף תפקידה והחידוש פה שלמרות שלא קרתה במשך העבודה אלא התקיימה עקב העבודה ולכן תוכר כ"תאונת עבודה".